#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו פמוטות וקרונות התיר רבי חנינא לטלטל בשבת ?	פמוטות הניטלים ביד אחת [דאל&quot;כ אדם קובע להם מקום]. וקרונות הניטלים באדם אחד. (ע&quot;פ רש&quot;י, ועתוס').	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע התיר ר' חנינא לבית רבי לשתות יין בחותם אחד ? (2)	או משום דס&quot;ל כר&quot;א דיין שרי בחותם אחד, או דשאני רבי דהנכרי ירא מהם ואינו מזייף.	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין נכרי שהדליק נר, ומילא מים, ועשה כבש, בשביל עצמו או בשביל ישראל, ומה הצריכותא בין המקרים ?	לצורך ישראל אסור, לצורך עצמו מותר. וקמ&quot;ל אף במים דאיכא למיחש שמא ירבה. וכבש קמ&quot;ל בשביל מעשה דר&quot;ג וזקנים שירדו בכבש שעשה נכרי.	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל להעמיד בהמתו אצל עשבים מחוברים או שנתלשו בשבת, ובמאי איירי הא דאמרינן דנכרי שתלש לבהמתו מאכיל אחריו ישראל ?	מותר אצל מחוברים דאין לחוש שיתלוש, ולא אצל מוקצה, דחיישינן שיתן לה ביד.</p><p dir='rtl'>והא דתניא דנכרי שתלש מאכיל ישראל איירי שאינו מעמידה שם אלא רק קאים באפה, ואינו קרוב לעשבים שנחוש שיאכיל.	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנכרי העושה מלאכה סתמא, במכירו ובשאין מכירו, ומה טעם ההיתר בכבש דר""ג?"	"בברייתא תניא דמכירו אסור, ומקשינן מכבש דר""ג.&nbsp;<div>ואביי תי' דאיירי שלא בפניו ומש""ה שרי.&nbsp;</div><div>ולרבא גם בפניו משום דנר לאחד נר למאה. והברייתא אסרה רק בדברים שמרבים.</div>"	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסרינן במים שהוחמו ברוב העיר ישראל, או נר שהודלק והרוב ישראל, הא נר לאחד והו&quot;ל שלא בפניו ?	דהתם עיקר המלאכה נעשתה אדעתא דרובא. ורק היכא דהוא עושה לעצמו את עיקר המלאכה התרנו.	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטלטלים דלתות הבית או כלים שנתלשו בשבת או מע&quot;ש (ומה יותר חידוש) ?	של בית אין מטלטלים דאינם מן המוכן. משא&quot;כ של כלים דהם מוכנים אגב אביהם. ובנשברו בשבת פשיטא דשרי דהיו ראויים אגב אביהם בשבת, ואף בניטלו מע&quot;ש שרי.	<br/>שבת דף קכב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוטלים ומחזירים דלת של שידה תיבה ומגדל, ושל לול תרנגולים ומדוע?	לול אסור דמחובר בקרקע ויש בה בניין וסתירה.</p><p dir='rtl'>שידה תיבה ומגדל, לאביי אסור דיש בניין וסתירה בכלים, וכונת הברייתא דאם נטלו אין מחזירים. רבא הקשה דלשון הברייתא ל&quot;מ כן, ופי' דאין בניין וסתירה בכלים ושרי ליטול, ולהחזיר אסור גזירה שמא יתקע [והו&quot;ל מכב&quot;פ - רש&quot;י].	<br/>שבת דף קכב		
